"בסוף הכול מתנקז אליי עניין של זוויות"(אמיר דדון), 22 באפריל 2021
טיול אחה"צ עם הבת הקטנה שלי,
מצאתי את עצמי מצלמת את אותו מקום מכל מיני זוויות וחשבתי לעצמי שזה ממש כמו בחיים..
איך לפעמים אנחנו רואות דברים מסויימים יותר
ודברים אחרים פחות או אפילו לא רואות בכלל
כמה אנחנו יכולות/ רוצות להכיל את הכל ביחד
כמה נרצה לתת לכל דבר מקום משלו
במקום בו את נמצאת
באיזו נקודת מבט את בוחרת?
מה זה בשבילך לבחור נכון?
מה זה נכון ומדוייק בשבילך כרגע?
מה גורם לך לגדול?
ההתבוננות שלנו מושפעת מכל מיני דברים
דברים שנולדו איתם, שאמרו לנו, ששמענו, שחשבנו, שהרגשנו, שהפנמנו ויש לנו אפשרות לבחור אם להמשיך כך או לנסות בדרך אחרת,
מה אני רוצה באומץ לשנות בהתבוננות שלי?
מה אני אוהבת ורוצה לשמור עליו בשלווה?
ולהאיר את התבונה להבחין בינהם
(בהשראת תפילת השלווה שאני כל כך אוהבת)
💗