הילדה שלי, בת כמעט שלוש ביקשה לצלם את הפאזל שלה בעצמה, כשהתבוננתי בגלריה הוקסמתי מסדרת הצילומים שלה💗
זה מעניין מה קורה כשמצלמים, מציירים, כותבים או בכל דרך יצירתית אחרת ופתאום מופיע אותו דימוי שוב ושוב שמסמן על תימה-נושא חוזר..בדרך אמנותית כזו, לעיתים עולה נושא מפתיע שפותח בפנינו דלתות לתת מודע שרוצה שנכיר אותו..זהו אחד הקסמים של טיפול בהבעה ויצירה💗
וזה מעניין למה? למה יצירת סדרה מושכת אמנים? ילדים? אנשים? ומטופלים שאני נפגשת איתם?
אני מאמינה שתימה שמעסיקה אותנו עולה שוב ושוב כי היא באה לספר לנו משהו חשוב על עצמנו.
נוכל לצמוח ולגדול ממנה אם נקשיב לה וניתן לה מקום-
נהיה איתה במשחק,
נרשה לעצמנו ליצור,
נתבונן בה מחדש שוב ושוב מזוויות שונות,
נחקור אותה לעומק,
נרפה ונצמח מתוך המרחב שהענקנו לה💗
מעניין מה התימה שמעסיקה אותכם עכשיו?
top of page
חיפוש
פוסטים אחרונים
הצג הכולעת לטעת מצאנו היום זמן חיבור לאדמה, למים, לאוויר ולאור. תודה לך מורן חברתי האהובה שיזמת לנו זמן נטיעה ושתילת פקעות ביער. ברילוקיישן שום...
להיות עץ בקור, עץ ערום וחשוף. זהו זמן להעמיק שורשים, שורשים שיאפשרו לו להתמודד עם הקשיים וההתמודדויות להתחזק ולחדש את הכוחות מבפנים החוצה...
bottom of page
Comments