נולדנו עם מגוון של רגשות-אני אוהבת להתייחס אל הרגשות כקשת צבעונית,
לעיתים צבע אחד יותר שתלטן ובולט, לעיתים יש צבעים שאנחנו עוד לא הכרנו, אבל כל הצבעים טמונים בנו ולכולם יש מקום ותפקיד.
כמו בציור כשאנחנו יותר מכירים ונותנים לצבעים-רגשות מקום, אנחנו פחות חוששים יכולים להתייחס אליהם ולא לתת להם להתערבב בלי הכרה ואז נוכל להנות מעולם צבעוני יותר.
רגש האשמה הוא אחד המרגשות השתלטנים והמאיימים, אך גם לו יש מקום..
האשמה היא חלק מחיי האמהות שלי ושל אמהות נוספות. זה רגש לא פשוט להיות איתו, האשמה על הבחירות שעשית בשביל ילדייך, על דברים שאמרת ולא אמרת..
לכן יצאתי לחקור בעצם למה היא קיימת? מה היא מאפשרת בנו? ומה קורה לנו איתה ברילוקשיין?
רגש אשם הוא חלק מקשת הרגשות שלנו. תפקידו לסייע לנו להימנע ממצבים לא נעימים בעתיד, לשים לב לפני שאנחנו עושים מעשה דומה או רוצים להגיד משהו דומה למה שאמרנו בעבר. הרי הדבר האחרון שנרצה הוא לפגוע בילדנו והשאיפה שלנו להיות הכי מדוייקות בשבילם, אבל אנחנו בנות אדם עם מטענים ורגישויות שונות.
למעשה, מצפון ואשמה הם אבני יסוד בעצם היותנו בני אנוש המסוגלים להבין את האחר, לסלוח לאחר, לחוש אמפתיה וחמלה וכך לפעול לא רק ממניעים אגואיסטיים. מכאן, אפשר להבין מדוע האשמה כה משמעותית לאמהות.
*כמובן שחשוב לזכור כי בדומה לתחושות ורגשות אחרים, תחושת האשמה עשויה להיות פתולוגית כשהיא לא מאוזנת. למשל, אשמה מתמשכת עשויה להוביל לדימוי עצמי נמוך והימנעות. לעומת זאת, העדר תחושת אשמה עשויה להוביל להתנהגות פסיכופתית.
ברילוקשיין האשמה האמהית עשויה להתחזק, כי הרי אנחנו הן אלה שבוחרות לילדנו את הסיטואציה המורכבת הזו (אמנם לרוב אנחנו לא לבד מחליטות, אך עדיין אנחנו לוקחות בה חלק).
איך האשמה הזו יכולה להפוך אותך "לאמא טובה דיה"? איך באמת? כשכל פעם כשאת רואה את ילדייך מתמודדים עם קושי, חוסר ביטחון, תסכול וליבך מתכווץ.
שימי לב כשהוא רק מתכווץ מרוב אשמה זה קשה מנשוא ויכול רק לכאוב ואף לפגוע בך, בילדייך ובסביבתך,
אולם כשאת נותנת לאשמה להעיר אותך, לראות את הבחירות שלך, לבדוק אותן, לקחת נשימה עמוקה ולהזכיר לעצמך שאת רוצה ועושה את הכי טוב שאת יכולה כעת. לסמוך על עצמך שאת לצדם ושאת סומכת על היכולות שלהם ועל כך שהתמודדות וההתגברות על המצבים הללו יגרמו להם לחוש ולהכיר בכוחות האדירים והמופלאים שטמונים בהם, התמודדות שתתן להם אמונה ושמחה פנימית ותזכיר להם שהם יכולים ללכת בעקבות כל חלום שיבחרו.
אז האשמה שלך הופכת לחמלה, לאמונה ולגאווה החומרים שמאפשרים לך ולילדייך לצמוח ולגדול.
