כמה סבל יכולה לגרום לנו השוואה,

בעוד כמה שמחה יכולה לגרום לנו השראה

בטיפול רגשי בעזרת אמנות אנחנו מתייחסים לחומרים וליצירה בהקבלה לדרך בה אנו מתבוננים ומתמודדים עם העולם, כיצד אנחנו מספרים לעצמנו את סיפורי חיינו.

אם ננסה להעתיק תמונה, כל תמונה.

סביר להניח שיהיה לנו קשה להתחיל כי אולי מראש נרגיש שזה קשה מדי, או שכשנעיז לצייר נתחיל להשוות ולבחון כמה אנחנו "טובים" ואז די מהר נחוש כמה אנחנו "לא טובים", כך שסיכוי גדול שהחוויה הזו תותיר אותנו מתוסכלים, מקנאים,עצובים-נטולי כוחות.

אני ממש בעד להעתיק, כי דרך העתקה ניתן ללמוד כל כך הרבה דברים. בעצם אם נתבונן על תחילת דרכנו בעולם-ככה למדנו והתפתחנו, דרך העתקת הסביבה שלנו. ומה שמדהים לגלות הוא שכל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד. כולנו העתקנו ומעתיקים כל הזמן ולכל אחד יש את הגרעין שלו שמוסיף עוד משהו מיוחד משלו. כל אחד לוקח את העתק והופף אותו לשלו.

אולי אם נאפשר לעצמנו להתייחס לאותה תמונה כהשראה, אז נפתחת בפנינו הזדמנות להבין שהתמונה הזו היא בסיס להתרחב, לגדול ולהרבות טוב לעצמנו ולעולם.

ממש מדהים לחוש כמה שמחה הדדית מאפשרת השראה.

לראות מישהו צמח בעקבותי, לחוש שצמחתי בעקבות מישהו אחר.

תחשבו על רגע כזה.

תנו לעצמכם עוד רגעי השראה שכאלה

ממליצה לכם על ספר מעורר השראה "הנקודה" מאת פיטר בה רינולדס

 

​