איך להתחיל?

איך להתחיל?

לפעמים התחלה מרגישה כמו לשבת מול דף לבן, חלק ונקי בו הכל יכול לקרות לטוב ולרע.

מה אתם חושבים כשמולכם דף לבן:

"איזה כייף!"

או

"איזה פחד!"

מי שמתעוררת בו ההתרגשות המשמחת יתחבר למשפט שהרבה פעמים משתמשים בו: "בו נתחיל דף חדש-דף נקי" משפט שמתמקד בהזדמנויות האין סופיות שטומן בחובו הדף הלבן.

בעוד מי שחש פחד, ממש לא לבד! באמנות אפילו יש לתחושה זו שם: "אימת הדף הלבן". החשש להרוס אותו ובכלל מהיכן ואיך להתחיל?

אם להתבונן בדף הלבן הזה, הוא תמיד מלא באפשרויות והוא אף פעם לא ריק. תמיד הוא נושא את ההיסטוריה שלו ותמיד יש בו את המבט שלנו שטוען אותו במה שנמצא בנו ובכל אחד טמון כל כך הרבה!

בסיפור המקסים "הנקודה" מאת פיטר ה' רינולדס. שכתבתי עליו בעבר מתוארת הילדה עמליה שיושבת מול הדף הלבן ושרויה במצוקה.

עמליה למזלה איננה לבד, יש לצדה את המורה-דמות משמעותית טיפולית שרואה אותה, תומכת בה, מלווה אותה, מאמינה בה ומעודדת אותה לראות ולחוש בכוחותיה.

מקסים לראות כיצד המורה נמצאת שם בשבילה ומצליחה להגיע לליבה של עמליה בעזרת הומור ונחישות. גם כשעמליה עדיין לא רואה את הכוחות היא נמצאת שם בשבילה יודעת שהם קיימים בה.

כמה מרגש לראות את התהליך שהיא עוברת וכיצד הסיפור מסתיים שיש בכוחותיה של עמליה להיות אמפטית כלפי אחרים ולהאמין בכוחותיהם.

אני כל כך אוהבת להעזר באמנות ככלי טיפולי.

כי לאמנות יש כוח להעניק לנו לחוות כיצד אנחנו מתמודדים עם הדברים, לנסות כיצד אפשר גם אחרת ואף יש לנו מכך מזכרת שנותרת כעדות לכך- ניתן למסגר אותה כמו בסיפור, אבל ניתן גם לשמור לעצמנו במקום פרטי.

דרך האמנות אנחנו לא רק מנסים לתאר ולספר על הדברים, אלא ממש חווים אותם.

אין צורך לדעת "לצייר" או לדעת "ליצור"!!!

האמנות נמצאת בכולנו! כולנו יכולים להנות ממנה וללמוד דרכה על עצמו כל כך הרבה!

לילדים זו שפה טבעית להביע את עצמם ולספר על עולמם, אבל גם לגדולים!!!

בני נוער ומבוגרים לעיתים מזניחים את האמנות מכל מני סיבות ודווקא בגלל זה יוכלו להנות מההפתעות שיתגלו דרכה.

תנו לעצמם הזדמנות!!!

*הוספתי קצת תמונות מתוך תחילת הסיפור המקסים.

17900317519801686.jpg
17888233504995689.jpg