מדריך התבוננות קשובה בציורי ילדים

התבוננות קשובה בציור של הילד שלנו היא הזדמנות לתת לילד שלנו תחשות ערך והכלה שכה משמעותיות להתפתחותו.

 

כשהילד רץ אלינו עם הציור שלו. 

זהו רגע של הזדמנות להיות בקשר. 

נכון, לא תמיד אנחנו פנויות, ולא תמיד הילד רוצה "שיחפרו" לו.

 

תנו לעצמכן להיות אותנטיות ולמבטכן להיות סקרן ורענן למה שיעלה באותו רגע- ללא ציפיות וללא תבניות מעצמכן או ממנו. נסו לראות את הציור ולתת לו מקום וכך בעצם לתת מקום לילדכם ולעולמו. 

הנה הצעות לכמה אפשרויות להיות בקשר, סומכת עליכן שתמצאו את הדרך המתאימה ביותר עבורכן ועבור הילד שלכן באותו רגע:

-אפשר להגיב באופן ספונטני: wow!!!

-אפשר לשאול שאלות פתוחות כמו: אתה רוצה לספר לי על הציור?

-אפשר להתייחס למה שאתן רואות בציור (לשים לב לא לתת פרשנות): אילו צבעים?  אילו קווים? אילו צורות? היכן הדברים ממוקמים בציור? האם יש דברים בולטים? האם יש דברים שחוזרים על עצמם?

-אפשר להתייחס לתהליך הציור: בקשו מהילד לספר לכם איך הציור התחיל ולאן התפתח? 

-אפשר להתייחס להתמודדות בזמן הציור: מה נהנית לצייר? מה היה לך מאתגר? 

אם היית ליד הילד בזמן הציור ושמת לב לתהליך שעבר, כדאי להתייחס למה ששמת לב, למשל: לא ידעת מה לצייר ואז התחלת, היה לך קשה והתמודדת.

-אפשר להשתמש בדמיון: איפה היית רוצה להיות בציור? או לתת לצבעים או לדמויות בסיפור לספר על עצמן.

-אפשר להציע לתת לציור: כותרת/שם.

-אפשר להציע לתלות את הציור במקום שניתן לחזור ולהתבונן בו.

מעניין מה מבין האפשרויות מתאים לך? האם יש לך אפשרות נוספת?

אם בא לך להתייעץ מוזמנת ליצור איתי קשר.

Art Class