"בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב. שאני שלמה, לא חסר בי דבר ומותר לי אותי לאהוב!" מילים ולחן – שי אור
הרבה פעמים להיות בטיפול זה מרגיש כמו להרכיב פאזל. להרשות לעצמך לפרק ולחבר חלקים, להכיר אותם מחדש.
לפעמים ניתן להעזר בתמונה השלמה שתתן אופק ותמיכה.
לפעמים היא חסרה, לפעמים היא פשוט הלכה לאיבוד, במקרים כאלה צריך להבין לבד איך לחבר ולגלות לאט לאט את התמונה זה קשה, אך גם מופלא.
יש מי שאוהב להתחיל בלמצוא את כל חלקי המסגרת, כך הוא חש יותר בטוח להתמודד עם חלקי הפנים. ויש מי שאוסף חלקים ומוצא בדרכו את החיבורים לפי גוונים.
יש רגעים שיש מלא חלקים כהים שנראים אותו הדבר וכבר אין סבלנות למצוא את החיבורים הקשים והמתישים בינהם, צריך לסובב שוב ושוב עד שהחיבור סוף כל סוף מתאים ומדוייק. לפעמים כבר בא לוותר. אך בשביל התמונה השלמה הם חשובים אז נתמיד ולא נוותר, נמצא את הרגע הנכון להכירם ולהרכיבם.
לפעמים מזהים פרטים ברורים, זה הרגע המוכר והכייפי שקל למקם ומתחבר בקלות ואז ניתן למצוא את הגוונים הנוספים שמתחברים אליהם.
לפעמים גם דווקא לראות כל חלק בפני עצמו, מאפשר לראות את הדברים בזום אין וממש להכיר את הפרטים מזווית אחרת.
לפעמים כשהחלקים ככה מונחים מפורקים זה ממש לא נעים ואפילו יכול להיות מפחיד. לפעמים כל כך משמעותי לפרק חיבורים לא מתאימים כדאי לראות את התמונה שלמה.
יש רגעים שחשוב לא לתת לעצמך להיות לבד בהרכבת הפאזל. כי כשיש שותף הוא לפעמים מוצא חיבורים שלא הבחנת בהם, אפשר לחלוק עמו את התרגשות, לשתף בקשיים אכזבות והתמודדויות, ולהנות ביחד בגילויים.
יש כל מיני דרכים להרכיב פאזל וכל אחד יכול למצוא את הדרך שלו.
