פרידה כואבת וקשה, קשה מאוד ומטלטלת.
עבר כבר יותר מחודש מאז נפרדנו מהכלב היקר והאהוב שלנו אושו. רק עכשיו אני מוצאת אומץ לכתוב...
פרידות הן דבר יומיומי, אפילו רגעי, אנחנו נפרדים בלי סוף כל הזמן מדברים. אני זוכרת שבטיול הגדול זה היכה בי לראשונה כמות הפרידות שחוויתי מאנשים שחשו לי כה משמעותיים בזמן כה קצר, לקח לי זמן להבין ולקבל שזו דרך החיים פגישות ופרידות.
בהמשך אפילו בחנתי לעומק את תהליך הפרידה ומשמעותו בטיפול, ועד כמה חשוב לתת מקום טיפולי, מיטיב ולעבד דרכו פרידות אחרות שהאדם חווה בחייו ולעיתים רבות נותרו כנטישה.
אבל, כאן זו הייתה פרידה מאוד שונה מכל מה שלמדתי והתנסתי בו עד עתה.
הכלב שלנו, שליווה אותי ואת אוריה מאז הכרותנו והפך לבן משפחה, נותר אצל חברים כשעברנו להולנד. חשבנו שעם כל התסביכים שיש לו, ויש לו ברוך השם, מעבר כזה לא יטיב איתו. אני לא אשכח את הדמעות של מעיין, הבן הבכור שלי שמאוד קשור אליו כשנפרדנו ממנו ואת הבטחתי שנשוב אליו. בביקורים בארץ התרגשתי ממש שהחברים שלנו פתחו את ליבם ואימצו אותו בחום והוא ממש אוהב אותם. הבן שלי עדיין חלם וגם אני, הייתי שותפה שלו, שנחזור או שנטיס אותו אלינו. עברו שנתיים וחצי מאז טסנו ואושו כבר בן 15, אמנם פינצ'ר אז זה לא אומר. אבל בכל זאת הזדקן ופחדיו מאנשים לא השתקמו, השיניים החלו לנשור לו, הוא החל אף לא לשלוט על צרכיו. וכל אלה העידו על כך שאולי מגיע לו חסד, חסד אותו לא ניתן לאנשים בקלות. הבן שלי לא הסכים לשמוע על כך הוא רצה לפחות הזדמנות להפרד ממנו "באמת", כלומר לחבק אותו, כמו שהבטחתי לו והבטחות צריך לקיים, אבל תקופת קורונה והכל הרבה יותר מסובך. כל המשפחה הייתה במצוקה. ימים קשים כאלה של בכי ועצב. לא ידענו מה לעשות, ממש הרגשתי אובדת עצות חיפשנו כל מיני פתרונות. חשבנו אולי להקל על הילדים ובעיקר על מעיין ולספר להם סיפור אחר סיפור של אושר ואושר. אך, הם נבונים, סודות עשויים לגרום לחרדות וחוסר אמון. הבנו ששיתוף, אולי יהיה קשה, אבל עשוי להיות קרקע לצמיחה והזדמנות לראות איך הם רוצים להיות אקטיבים בתהליך הפרידה. אני חוסכת קצת בשיתוף כל התהליך הלא פשוט. לבסוף דיברנו עם הילדים ונתנו להם את האפשרות איך הם רוצים להפרד מאושו. הגדולים בחרו ללוות את אושו מרחוק עד לווטרינר בעזרת סבא וסבתא ללא הרבה מילים עם מבט אוהב, אמפתיה וטלפיה. נתנו לעצב הרבה מקום ונפרדנו מהכלב הקטן והאהוב שהותיר בנו כל כך הרבה חוויות וזכרונות שנשארו איתנו לתמיד.
תודה רבה למשפחת רון היקרה שנתנה לאושו בית חם אוהב💗
