התבוננות בצלקות העצים הובילה אותי להיזכר בדבריו של אנזיה: העור הוא ביתם של הגוף והנפש גם יחד, בני-אדם מזוהים למן הילדות לפי תכונות עורם: צבעו, מרקמו, בהרותיו, כתמיו, קמטיו, נמשיו, נקבוביותו, צלקותיו וכיוצא באלה. יתרה מזו, יש המניחים שהחזות החיצונית משקפת בדרכים רבות את האני הפנימי (אנזיה, ד. (2004). ה'אני-עור' . תולעת ספרים).
top of page
חיפוש
פוסטים אחרונים
הצג הכולעת לטעת מצאנו היום זמן חיבור לאדמה, למים, לאוויר ולאור. תודה לך מורן חברתי האהובה שיזמת לנו זמן נטיעה ושתילת פקעות ביער. ברילוקיישן שום דבר לא מובן מאליו (האמת כמו בחיים רק יותר מודעים לזה:)) מאז שאני
להיות עץ בקור, עץ ערום וחשוף. זהו זמן להעמיק שורשים, שורשים שיאפשרו לו להתמודד עם הקשיים וההתמודדויות להתחזק ולחדש את הכוחות מבפנים החוצה ומהבחוץ כלפי פנים. טוב בשבט כבר כאן- יום חגיגות לאילנות ולצמחי
bottom of page