כאן בהולנד חופשת הקריסמס הגיעה ואיתה החלומות לעשות סקי ואייססקטינג, לבקר במוזאונים ולהנות משווקי הקריסמס הקסומים. ואחרי שחשבנו שנפרדנו מרוב הגבלות הקורונה הגדולות, הודיע לנו אתמול ראש הממשלה: "החל מהיום הולנד תהיה נעולה למשך חמישה שבועות!!!". אין סקי, אין יציאות לחו"ל, אין מוזאונים. כלומר, עכשיו צריך לחשב מסלול מחדש ולהתמודד עם כל הרגשות שעולים בעקבות השינוי.
תקופה מוזרה ומבלבלת באשר אתם, בישראל או ברילוקשיין.
הקורונה הגיחה לעולמנו ובהרף עין טרפה את כל המוכר ולכאורה מתוכנן וידוע ובעצם יותר מתמיד מורגש לנו עד כמה החיים בלתי צפויים וחסרי שליטה.
דרך יעילה ופשוטה להתמודד עם הבלבול, הרגשות המציפים וחוסר הוודאות היא לפנות כמה דקות להבעה חופשית. לשבת מול דף ריק ולשפוך הכל על הדף: מילים, צורות, קווים, צבעים. לתת להכל לצוף ולהיפרק אל הדף. בלי שיפוט, בלי ביקורת. רק נוכחות והתבוננות.
לא בחרנו במציאות הזאת, אבל כן אנחנו יכולים לבחור איך להתמודד איתה ואיך לראות אותה.
האמנות בכלל ובטיפול באמנות בפרט אנחנו יכולים לספר את הסיפור שלנו בדרך חווייתית, בדרך שבה אנו נבחר איך לספר אותו.
היצירה יכולה לאפשר לנו לראות באומץ ובחמלה כיצד אני רוצה להיות עכשיו, להיות בתנועה, להיות יותר קשובים לעצמנו וכך להרבות טוב בעולמנו.
