שפה זרה...אחד הקשיים הגדולים שלי כאן, קושי ששוב ושוב מזכיר ומדגיש את הזרות וחוסר השייכות שלי למקום. זו בחירה שלי איך להתמודד עם התחושות שאני פוגשת? אשמח קצת לשתף אתכם/ן במחשבות שלי ולפגוש את שלכם/ן.
אני מבינה שזו חוויה מורכבת בשבילי, כי מצד אחד זו חוויה מעוררת ומרגשת להיות בערנות, להיות בלמידה, להיות בהקשבה וממש ממש לנסות להבין. מצד אחר, זו חוויה שמשיבה אותי לילדות מהמקום הלא נעים של להיות מובכת, להיות חסרת אונים, להיות בהימנעות, להיות תלותית, ועוד מגוון של "להיותיים" (להיות-ברבים:)).
להרגיש עילגת עם אוצר מילים של פחות מילדה בת שנתיים, אחרי שנתיים בהולנד, ממש קשה לי ומצד שני, אני מבקשת להכיל זאת ולקבל את מה שיש.
בהתחלה לא היה לי צורך ממשי ללמוד את השפה הספיקו לי שתי מילים נפלאות Goedemorgen ו Dankejwel. גם ככה ההולנדים מקסימים ומיד פונים אלי באנגלית. כמו כן, ברוך בורא ה Google Translate שמתרגם לי כל מכתב ומצרך בסופר.
הילדים שלי היו בבית ספר בינלאומי, כך שעיקר ההתמקדות שלי היה לשפר את האנגלית שגם היא חלשה.
העניין בשפה חדשה חיבר אותי להבנה העמוקה ששפה היא הרבה יותר ממילים, היא חיבור לתרבות, לזכרונות, היא חיבור בין אנשים. אני רגע מעלה בליל של מחשבות.. בעבר רציתי וגם כעת אני רוצה ללמוד ערבית כדי שאוכל להכיר ולהבין את שכניי הערבים-בעיני זה אחד המפתחות לשלום. העניין בשפה החזיר אותי גם לילדות בה הכרתי עולים חדשים ולא הבנתי למה הם מדברים בשפה שלהם ולא בעברית. המחקרים מראים כמה זה מפתח ומגמיש את המוח להיות חשוף מגיל צעיר לכמה שפות. ההתמודדות עם השפה לוקחת אותי לטיפולים שלי בבני נוער של משפחות שהגיעו מרוסיה ואתיופיה ולטיפולים כעת במשפחות ישראליות ברילוקשיין כשההבנה העמוקה ששפה ובעיקר שפת אם היא הרבה יותר משפה.
כעבור שנה הילדים שלי החלו ללמוד בבית ספר הולנדי ועד מהרה החלו לדבר בינהם הולנדית ואני עומדת נפעמת וגם קצת נלחצת כשאינני מבינה אותם.
ואני עדיין במחשבות על המאמץ לנסות וללמוד ולעיתים אף מנסה קצת יותר לשמור על שיגרת לימודים עצמאיים, אך בעיקר מלאה בתירוצים למה אני לא מצליחה באמת ללמוד- יש לי קושי עם שפות, קושי למצוא זמן, אני מתביישת לדבר...ועוד ועוד-ועם כל אלה אני נותנת לילדיי להתמודד והם מתמודדים ומתחזקים.
אחרי שנתיים חברה אהובה הציעה לי שניקח ביחד שיעורים בהולנדית, לא בשביל לעבור מבחן שפה או משהו.. המטרה כעת היא רק כדי להתיידד עם השפה. אז לומדת הפעם ללא ציפיות, מבינה שזה לוקח לי הרבה זמן, מבינה שאני באמת רוצה קצת יותר להיפתח, ולאט לאט מלקטת עוד מילים, לעיתים מתרגשת כשמבינה קצת יותר את המורה או את הקופאית בסופר, ועוד מילה פה ושם כשאני עוברת ליד השכנים או כשמדברים ברדיו...
ונהנית להצליח לקרוא שלטים שהכינו למשחק ילדים בשביל האהוב עלי "שביל הגמדים"...
אז ניסיון לתרגם את חידת השלט "מה קורה כשביצה לא מבושלת נופלת על הריצפה?"
